אור המאיר, לך לך ב׳

מפרשים:
1 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת. אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וכו'. הדקדוקים רבו ויתבאר לבסוף ונקדים מה דאיתא בתיקונים כל בשר חציר וחסדו כציץ השדה וכו' ואומר התיקונים כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין יבש חציר ונבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם ולהבין זה כי שמעתי מהמגיד זללה"ה שביאר המשנה וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום עבור השכינה שהיא מקומה של עולם להוציא את השכינה מגלות ועתה אנו רואין השמן לב העם אין איש שם על לב לדעת זאת ולצער נפשו עבור השכינה הגם שלא כל מי שרוצה ליטול את השם יבוא ויטול כי עמוק עמוק מי ימצאנו להשיג ולידע איך להתפלל עבור גלות השכינה אמנם כל אדם חייב עד שיד שכלו מגעת להשיג בעבודת הבורא ולדעת דלית אתר פנוי מניה ומלכותו בכל משלה ואז לא ירפה א"ע מהתורה ומהעבודה. ודע שרז"ל נתעוררו ודרשו ע"פ וה' בירך את אברהם בכל בת היה לאברהם אבינו ובכל שמה ויש לכוון בדברים דאיתא בזוהר ובתיקונים שדרשו על השכינה כד איהי בין ציפרא אתקריית נשרא בין עשבא אתקריית שושנה בין עופא יונה וכו' ולהבין את הענין כי באמת מי שחלק לו אלהים בבינה ורוצה לגשת אל עבודת אלהים פנימה בלב שלם ובנפש חפצה זהו הדרך יבור לו האדם אל כל מקום שרואה ושומע אל יראה וישמע כי אם אלהות המלובש שם ויקח לעצמו רמיזא דחכמתא ליתן התעוררות לנפשו לדבק ברוממות אלהותו יתברך וכאשר כבר קדם לנו הדיבור מזה ואז מעלה הניצוצין דהיינו איברי השכינה השוכנת בכל ומחיה אותם וזהו כוונת התיקונים בין ציפרא אתקריית נשרא וכו' כי כפי התחלקות הפעולות בעולם כמ"כ יש השתנות שם השכינה לתועלת בנ"א אשר משם יכולין להשיגה כפי התלבשותה לפעמים בבחינת אהבה לפעמים במדות היראה וכדומה בשארי מדותיו ומי שיש בו מדעת קונו לבבו יבין איך שהשכינה מרמזת לו ונדמה אליו בבחינות שונות לערך הבנת לבו לדרוש יחודו ית'. ובאברהם אבינו ע"ה לרוב עוצם הכרתו והשתדלותו לראות בכל מקום התלבשות השכינה רמזו חז"ל בדבריהם בת היתה לאברהם אבינו פי' בת אשתו כמו שדרשו במרדכי ויקח לו לבת לאשה ירצה הקב"ה בירך את אברהם אבינו עם השכינה להיות לו לבת לאשה ובאמת לא נתן לו כ"א בהתנסה אותו בעשרה נסיונות ומזה נמשך המנהג סתם אם רוצים לשדך את בתו מנסין את החתן תחלה עם איזה דבר הלכה והקב"ה נסה את אברהם אבינו בעשרה נסיונות וכשעמד בהם זכה ביראה באשה יראת אלהים והשיג אותה בכל מדריגותיה עד סוף כל המדריגות אפילו בארציות מכולם יכול לראות שם השכינה ולהבין באיזה מן השמות נדמה אליו לקרותה בשם התלבשותה וזהו בת היתה לאברהם אבינו ובכל שמה כלומר בכל מקום ובכל הברואים מלובש שמה כדברי התיקונים בין ציפרא אתקריית נשר קנתה שם נשר המרומז לאורות עליונים עש"ה דרך הנשר בשמים ובין עופא יונה ובין עשבין נק' שושנה כל אלו השמות כינוים אל השכינה כפי התלבשותה להחיות המדריגות והבן הענין כי עמוק. ולהיות הכרתה כ"כ התחלקות פעולותיה והאיך נקראת בשם משמותיה הקדושים מקום רמיזתם בשורשם עולמות עליונים החזיר הכל למחשבה הקדומה וגם היחודים עם כל עובדותיו אפי' מצרכי גשמיות ומי שעבודתו ע"ד הנ"ל תועלתו גדולה עד מאוד אח"כ בעמדו להתפלל אין לו שום מונע ומבטל מעבודתו להיות הכל שוה אליו ובכל מקום שרואה ושומע יודע אלהות המלובש שם ואינו נפרד מדביקות הבורא ודוד המלך ע"ה אמר: אזנים כרית לי ופי' רש"י ז"ל עשית אותם חלולים לשמוע בהם דברי תורה ולכאורה צריך הבנה שהוציא א"ע מן הכלל להיות לו אזנים חלולים יותר מזולתו אשר ישנם בכל אדם אפילו קטן שבקטנים ומה אומרו כרית לי ולא לזולתו וגם שבא רש"י לפרש לשמוע בהם דברי תורה אין הבנה והנראה באמת לא כל אוזן שוה יש לך אדם שאינו שומע כי אם הפשוט שבדברי הנשמע מזולתו ונשאר שקוע שם ונפרד מדביקת מחשבתו כי אין לו כ"כ התפשטות השכל לשמוע מדבר איש לרעהו דברי תורה אמנם איש הירא והשלם אשר חכמת אלקים בקרבו ויראתו על פניו יש לו אוזן שומעת עם היות שבאים לפניו לפעמים כמה בני אדם ומספרים ענייניהם והצטרכותם הגופני ומחמת שהאדם מלובש בגוף העכור ומעורב בעם וגם חוץ לזה יש לפעמים תועלת לעבודת הבורא אם יכול להעלות ולהשיב דברי העם אל ה' צריך לענות מענה לכל או"א ולשמוע את דבריהם הפשוטים ולהמציא בהם רמיזא דחכמתא וקול קורא בדיבור שלהם פנו דרך ה' כמוזכר במקום אחר ע"ש ואפילו בשומעו מהמון עם סיפורי מעשיות נותן עצות לנפשו איך לעבוד את הבורא ב"ה. וזה רמז דוד המע"ה אזנים כרית לי רצה לומר בתוך אזנים הגשמים כרית לי עוד אזנים רוחנים באוזן הגשמי לשמוע דברי הגשמים ובאזנים הרוחנים לשמוע דיבורי הרוחנים את הקול הקורא בדיבורי המון עם פנו דרך ה' ולזה פירש רש"י עשית אותם חלולים לשמוע בהם דברי תורה אפילו מדבורי הפחותים וסיפור הגשמי ושפיר אמר כרית לי דייקא ולא לזולתו כי לא כל אדם זוכה להיות לו אזנים חלולים כי אם יחידי סגולה והחרדים אל דברו יתברך ואינם מרגישין מהנאות עצמם כלום כי אם מגמתם הכל עבור גלות השכינה וחסרון עליון והכל לתקן עולמות עליונים וכלי הקרים אותם לפעמים מפגעי ומקרי הזמנים יודעים ומבינים שמאת ה' היתה זאת להתפלל עבור חסרון עליון: